ילדים ובני נוער לעיתים רבות לא יבטאו את מצבם הנפשי ויאמרו “אני בדיכאון”. לעיתים זה ייראה כמו עצב ממושך, הסתגרות או חוסר עניין במה שפעם שימח אותם.

דיכאון בגיל צעיר לעיתים מתבטא בבכי אך לפעמים הוא נראה כמו עצבנות, אדישות או ירידה חדה במוטיבציה.

כשהתחושות האלו נמשכות הן משפיעות על הלימודים, על החברים ועל תחושת הערך העצמי.

אצל ילדים ובני נוער זה יכול להתבטא ב:
• ירידה באנרגיה ובמצב הרוח
• הסתגרות והתרחקות חברתית
• חוסר עניין בפעילויות אהובות
• ביקורת עצמית מוגברת
• שינויים בשינה או בתיאבון

​

מה עושים בטיפול?

הטיפול מתמקד בשבירת מעגל הפסיביות והביקורת העצמית שמעמיקים את הדיכאון.

• זיהוי מחשבות שליליות ודפוסי חשיבה נוקשים

•  חיזוק פעילויות שמעלות תחושת משמעות והנאה

•  בניית צעדים קטנים וישימים לחזרה לעשייה

•  עבודה על ערך עצמי וחוויית הצלחה

הילד לומד להבין שלא כל מחשבה היא עובדה.
כמובן שהתהליך הדרגתי,  אך בגדול יש צורך בפעולה חוזרת כדי לשבור את המעגל של חוסר המעש או חוסר האונים לפני שהמוטיבציה מתעוררת שוב ומתוכה נבנית תחושת מסוגלות מחודשת.

​

תפקיד ההורים בתהליך

כשילד מראה תסמיני דכאון, ההורים לעיתים חווים בלבול, תסכול, חוסר אונים ואף כעס.
הדרכת הורים מסייעת להבין איך לתמוך מבלי מבלי לייצר לחץ או ביקורת באמצעות:

• יצירת שיח פתוח ובטוח

•  עידוד לפעולה הדרגתית ולא כפויה

•  חיזוק מאמצים קטנים והצלחות יומיומיות

•  זיהוי סימנים שמצריכים התייחסות נוספת

הטיפול ממוקד, מובנה ומבוסס מחקר.
המטרה היא לא רק להפחית עצב, אלא לעזור לילד לחזור להרגיש חי, מחובר ובעל ערך.